הבא בתור / אלכס גל

"הבא בתור…"

"שלום פרופסור אבני."

"איך קוראים לך?"

"אלכס גל."

"אה כן… הלו? לא עכשיו טלפני אחר כך! אז איך אני יכול לעזור לך?"

"הנה התיק שאספתי בו את…"

"שים אותו בצד! אני לא זקוק לו ברגע זה, אני רוצה לשמוע ממך תאור של הבעיה שלך! וכך אוכל לומר לך מה נעשה! אז תגיד, מה כואב לך?"

"כואבת לי היד הזאת…"

"איפה בדיוק?"

"לפי האולטרה סאונד, העצב האולנרי…"

"הו, הו ככה אני אוהב את הפציינטים האלה! קוראים קצת באינטרנט שומעים חצי הרצאה והם חושבים שהם כבר מומחים! אז תגיד לי במילים שלך, מה כואב לך!?"

"כן פרופסור, כואב לי כשאני מפעיל את העכבר של המחשב, וגם בנהיגה במכונית בעיקר באמה והמרפק, ונימול וזרמים בקמיצה והזרת, הנה כאן."

"אני רואה! איפה עוד?"

"כשאני נוגע בזרוע באזור בית השחי אני מרגיש כאב חזק ונימול באצבעות…"

"איך זה התחיל? אתה יכול לומר לי את הרגע?"

"ישבתי חגור במקומי מול ההגה במכונית, כשניסיתי לטרוק את הדלת הימנית מעבר לאמי הזקנה שישבה לידי, אז הרגשתי את הקנאק."

"וככה זה התחיל?"

"כן לפני בערך שלושה וחצי חודש…"

"עכשיו! לך לחדר השני ותוריד את החולצה והגופייה, אני רוצה לבדוק אותך!"

……………………………….

"אתה יכול להתלבש! אבל לפני זה, עכשיו תביא לי את התיק!"

"המממ, איזה שטויות! המממ, איזה שטויות! אתה לא מבין? עצב מודלק אף פעם לא מעובה! והם עוד רוצים לעשות לך ניתוח! אה! בורים!"

"אז מה יש לי ד"ר אבני?"

"פרופסור!"

"סליחה, אז מה יש לי פרופסור אבני?"

"כשעשית את התנועה האקרובטית לטריקת הדלת של האוטו, גרמת לקרע בכלי הדם ומזה נוצר שטף דם  בסיב העצב, והדם הקרוש שהצטבר שם, הוא שגורם לסיב העצב להתעבות ולגרום לך לכאבים."

"אז יש לזה פתרון?"

"לא! לא מיד. ההחלמה תיקח זמן! חודשים! אבל את הכאבים ניתן לשכך עד גמר ההחלמה!"

"איך?"

"איך? אז ככה: קומפרסים חמים במקום הזה, ויש עוד דרך! מגנטים!"

"מגנטים?!"

"מגנטים, כן! אתה צריך לקנות: תרשום! שלושה מגנטים, סופר מיני, תדביק אותם עם פלסטרים בצורה צולבת כאן, כאן וכאן! אני מבטיח שזה יעזור לך!"

"יעזור מיד?"

"ייקח כמה ימים עד שישפיע. אבל אם תוריד, הכאב יחזור! תצטרך ללכת עם זה לפחות חצי שנה עד שתחלים. אז כבר לא תצטרך את זה!"

"תאמין לי פרופסור אבני, אף פעם לא האמנתי במגנטים…"

"אל תצחק! המגנטים האלה הם בכלל לא מגנטים רגילים! הם פותחו בנאס"א בשביל האסטרונאוטים! אתה תחזור אלי בעוד שלושה חודשים לבדיקה חוזרת!"

"איפה אשיג את המגנטים האלה?"

"אצל האחיין שלי מתן אבני! תשע מאות שלושים ושניים שקלים בבקשה! אל תשאיר פתוח! תרשום לפקודת פרופסור אבני!"

"שלום פרופסור."

"הבא בתור!"

"הלו, פרופסור, סלח לי על ההפרעה, אתמול הייתי אצלך ושכחתי לשאול איך להתנהג, להניע את היד כרגיל, או לקבע אותה?"

"להניע כרגיל! שלא תצטרך אחר כך פיזיותרפיה!"

"פרופסור, עוד בקשה, לא נתת לי כל סיכום על הביקור שלי אצלך…"

"אני לא נותן ניירות כאלה!!! זה מסמך משפטי, אתה לא מבין?"

"אולי בכל זאת? נייר עם הנחיות ותאור הבעיה שלי?"

"יש לך את החשבונית שלי! וחוץ מזה אם תסתובב עם הרבה ניירות רפואיים, אז אף אחד לא יאמין לך שיש לך באמת משהו!"

"אני לא מנסה… אז אולי בכל זאת מכתב לרופא המטפל שלי?"

"שיתקשר אלי הרופא שלך, ואני כבר אדווח לו! שלום!"