• בשוק של בוכרה / אלכס גל

    בשוק של בוכרה ראיתי אותה. חלפתי ליד דוכן עמוס בחפצים שבהתיישנותם הפכו מיותרים. אורך חיי החפץ קובע את תוארו: חדש, מיושן - כבר לא באופנה...

  • לאחר הנפילה / אלכס גל

    "טוב, אם אתה מתעקש, אז לפני זה אשמח לכוס בירה קרה. אז ככה זה היה. לא חשבתי שאעבור עוד פיאסקו משפיל כזה. תשמע! ...

  • סוף סוף לבד / אלכס גל

    אינספור תוכניות כיצד יוכל לנצל את הזמן ללא הפרעות, כל הבית היה שלו וכל זאת לשלושים ושש שעות. לאחר שיצאה לתורנותה בבית החולים, השאירה אשתו מאחוריה מספר מטלות שאמורות לקחת לכל היותר שעה, שעה ומחצה. הילדים מתארחים בקבוץ והוא, ממש…

  • השידוך / אלכס גל

    זה היה ביום חמישי. עליתי על האוטובוס המהיר לירושלים בתחנה המרכזית בחיפה. השעה הייתה שתים עשרה ורבע. האוטובוס היה כבר די מלא. מצאתי מקום ליד החלון הימני במושב הלפני אחרון. לא חלף רגע ולידי התיישב בחור צעיר בעל גוף אתלטי,…

  • המעטפה / אלכס גל

    הוא ידע בדיוק את הסדר ושעת חלוקת הדואר המדויקת של הדוור הג'ינג'י, שהיה די עקבי במסלול החלוקה שלו. הוא נהג לארוב לו מעבר תריסולים המגולגלים למחצה, שיגיע אל הבית השכן לאחר שכבר חלף ליד ביתו. הוא כמובן לא רצה, שהדוור…

  • סימה / אלכס גל

    "אבל אמא! את לא יכולה לעשות לנו את זה!" אמר בתדהמה. "תסתכל טוב מאד ראובן, אני אעשה את זה אם תרצו או לא!" ענתה לבנה בכורה בקור רוח שלווה בסיפוק והנאה גלויה. ...

  • לכבוד: עדנה פרבר / אלכס גל

    בעוד כחודש תהיי בת עשרים ושש, ונדמה לך שזה הזמן להתבסס. את יודעת, שהנרי משוגע עלייך והוא בן למשפחה עתירת נכסים ב"גולה האמריקאית הדוויה". ...

  • צורה לי / אלכס גל

    אני רואה איש נמוך ורחב גרם. חולצת המשבצות הצרה ממידותיו, נמתחת על גופו ומגלה מתחת לכרסו הגולשת את צבעה הלבן של גופייתו, וכל זאת, מעל חגורת מכנסי הג'ינס המהוהים שלו. אל חגורתו מוצמדים שני נרתיקי עור משופשפים, האחד מכיל טלפון…

  • דלתות / אלכס גל

    כיצד התגלגלתי לפרוזדור זה? לא אדע. פרוזדור מוזר הוא לכל הדעות. אין לראות את תחילתו ואת סופו. בקירותיו קרועות אין ספור דלתות. אכן מבעית הוא פרוזדור ריק זה, שקול צעדיי המהדהד בו, מעורב בנשימתי הכבדה ובפעימות ליבי החרד. ...

  • בדידות שנקטעה / אלכס גל

    ד' אמותיו נרמסו ברגל גסה. זרים במדים התרוצצו אנה ואנה בדירת המרתף הקטנה שלו באדישות מקצועית. מחטטים היו באצבעותיהם העטופות כסיות, מאירים בהבזקי מצלמותיהם בנבכי הפינות הנסתרות ביותר. הוא, שתמיד שקד באדיקות כה רבה על פרטיותו, הפך למרכז תשומת לב…