המעטפה / אלכס גל

הוא ידע בדיוק את הסדר ושעת חלוקת הדואר המדויקת של הדוור הג'ינג'י, שהיה די עקבי במסלול החלוקה שלו. הוא נהג לארוב לו מעבר תריסולים המגולגלים למחצה, שיגיע אל הבית השכן לאחר שכבר חלף ליד ביתו. הוא כמובן לא רצה, שהדוור יראה אותו ויידע עד כמה עזה להיטותו. רק אז, כשהיה בטוח שהאיש לא יחזור על עקביו, יורד בזריזות על בהונותיו ששכניו לא ישמעו אותו, לראות אם המכתב הגיע. לאחר מכן, היה צונח מאוכזב לתוך מיטתו הסתורה לעוד מאבק מתיש ומיוזע במפלצת נדודי השינה.

תיבת הדואר שלו דווקא הייתה תמיד מלאה בחשבונות בנק, טלפון, מים, אגרות למיניהן והמון פרסומות מיותרות. אולם המכתב! הו המכתב המסוים הזה שכל חייו היו תלויים בו, מעולם לא הגיע! אך הוא לא איבד תקווה. כל עוד נשמה באפו ימשיך ויחכה!

העינוי הגדול ביותר שלו, שחזר מדי פעם בתקופות כשהוחלף הדוור. אז נפגמה שגרת חייו וערערה את שפיותו שממילא לא הייתה ממש יציבה. הוא, לעומת זאת, מילא את שליחותו בחלוקת עיתוני הבוקר בדיוק ובשלמות זה שמונה עשרה שנים, מאז שהיא עזבה אותו והותירה אותו עם הבטחה מעורפלת. הוא ציפה לאותה שלמות מהזולת. תמיד התאכזב מהדוורים, בייחוד מהצעירים שלא שמרו על השגרה ההכרחית.

פעם, לפני שנים מספר הגיע אליו מכתב! ממש מכתב! הוא אימץ את המכתב ברעד אל חזהו וטיפס ברגליים כושלות אל דירתו. בידיו הרועדות, השעין את המעטפה הנושאת את שמו המלא אל הפמוט שניצב על השידה הישנה. צנח בתשישות אל תוך כורסתו הרעועה שחרקה במחאה. ציפה שהלמות ליבו ירגע ונעץ מבטו במעטפה הירקרקה, תוהה מה מחכה לו בתוכה. כך, לאחר שישב למעלה משעה, מדמיין לעצמו שוב את דמותה הדקה נעלמת באותו יום ארור, קם לאיטו על רגליו, וצעד כנידון המצפה להודעה המרה מכל. עוד רגע ארוך בהה במעטפה. הוא נטל אותה  למטבחו המלוכלך, ושם הוציא סכין נקיה מהמגרה, ובנזק מזערי למעטפה פתח אותה והוציא מתוכה דף שהיה מיועד לאדם אחר. הוא הביט בחלחלה בכתובת שעל המעטפה וראה שם של רחוב אחר. הדוור הארור הזה! חודשים חלפו, עד שנרגע מההתרגשות הזאת.

הבוקר, החל כמו כל בוקר, הוא חזר מעבודת בוקרו אל דירתו, בידו שקית ניילון, ובתוכה שתי לחמניות טריות, עגבנייה גדולה וגביע אשל. פנה אל המטבח, שפת את הקומקום ונפל חסר רוח חיים על הרצפה.

עברו שלושה ימי שרב עד שהשכנים הרגישו את הניחוח המיוחד שהסתנן מדירתו לחדר המדרגות.

הורידו אותו באלונקה של המכון הפתולוגי. חלפו ליד תיבת הדואר בה נחה מעטפה צחורה עם שמו המלא וכתובתו המדויקת בכתב יד נשי עגול.